החלפת קרסול בהתאמה אישית: כיצד טכנולוגיית תלת-ממד משנה את תכנון הניתוח?

מה השתנה בניתוחי החלפת קרסול בשנים האחרונות?

החלפת מפרק הקרסול עברה התפתחויות משמעותיות. המשתלים המודרניים בנויים מחומרים עמידים ומיועדים להחליף את משטחי המפרק הפגועים, להפחית כאב ובמקביל לשמר ככל האפשר את התנועה בקרסול.

לצד השיפור במשתלים עצמם, אחד השינויים החשובים הוא היכולת לתכנן את הניתוח בצורה מפורטת יותר. במקום להסתמך רק על צילומים דו-ממדיים ועל המדידות המתבצעות במהלך הניתוח, ניתן במקרים מתאימים ליצור מודל תלת-ממדי של הקרסול ולתכנן עליו את ההליך.

הדבר חשוב במיוחד משום שלא כל קרסול שנפגע משחיקת סחוס נראה אותו הדבר. שחיקה מתקדמת יכולה להיות מלווה בעיוות בציר הקרסול, בשינויים במבנה העצם או בנזק שנוצר בעקבות שבר או ניתוח קודם. התכנון התלת-ממדי מאפשר להתייחס למאפיינים האלה מראש.

כיצד מתכננים ניתוח קרסול בתלת-ממד?

1. מתחילים בבדיקת CT

בשלב הראשון מבוצעת בדיקת CT בפרוטוקול המתאים למערכת שבה נעשה שימוש. הבדיקה מספקת מידע מפורט על מבנה העצמות ומאפשרת ליצור ייצוג דיגיטלי של האנטומיה של המטופל.

2. יוצרים מודל תלת-ממדי של הקרסול

נתוני ההדמיה עוברים עיבוד ומאפשרים לבנות מודל תלת-ממדי של הקרסול. כך ניתן לבחון את המפרק מזוויות שונות, להעריך את מידת השחיקה ולזהות עיוותים או שינויים אנטומיים שעשויים להשפיע על הניתוח.

3. מתכננים את הניתוח באופן וירטואלי

על גבי המודל ניתן לתכנן מראש פרטים משמעותיים, ובהם:

• הגודל המתאים של רכיבי המשתל
• מיקום הרכיבים ביחס לעצמות הקרסול
• זוויות החיתוך והיישור
• כמות העצם שיש להסיר

המטרה היא להגיע לחדר הניתוח כאשר חלק ניכר מהתכנון כבר בוצע בהתאם לאנטומיה הספציפית של המטופל.

4. מייצרים מכשור מותאם אישית

בחלק מהמערכות נעשה שימוש בטכנולוגיית PSI לקרסול (Patient-Specific Instrumentation). על סמך התכנון הדיגיטלי מיוצרים מכוונים ייעודיים המתאימים למבנה העצמות של אותו מטופל, לעיתים באמצעות הדפסת תלת-ממד.

המכוונים משמשים במהלך הניתוח כדי לסייע למנתח להעביר את התכנון הווירטואלי אל הקרסול בפועל.

האם באמת מדפיסים לכל מטופל ״קרסול חדש״?

כאן חשוב לעשות הבחנה. כאשר מדברים על ניתוח קרסול בתלת-ממד, אין פירוש הדבר שבהכרח מדפיסים משתל חדש ומלא במיוחד עבור כל מטופל.

במערכות רבות נעשה שימוש במשתלי קרסול מודרניים הקיימים במגוון גדלים, בעוד שההתאמה האישית מתבצעת בעיקר בשלב התכנון ובמכשור ה-PSI. כלומר, המודל והמכוונים יכולים להיות מותאמים למטופל גם כאשר רכיבי המפרק עצמם אינם מיוצרים במיוחד עבורו.

במצבים מורכבים מסוימים קיימים גם פתרונות של רכיבים או שתלים המותאמים באופן פרטני לאנטומיה. הבחירה בין האפשרויות תלויה במבנה הקרסול, במצב העצם, בסוג המשתל ובבעיה שאותה נדרש לפתור.

מהם היתרונות של תכנון תלת-ממדי בניתוחי החלפת מפרקים?

היתרון המרכזי של תכנון תלת-ממדי הוא בהיותו כלי מתקדם, המאפשר לייעל ולדייק את תהליך תכנון הניתוח.

בין היתר, הטכנולוגיה יכולה לאפשר:

• הערכה מפורטת של האנטומיה ושל עיוותים בקרסול
• תכנון מוקדם של גודל ומיקום רכיבי המשתל
• תכנון מדויק של החיתוכים הנדרשים
• יישום התכנון באמצעות מכשור מותאם אישית
• היערכות טובה יותר למקרים בעלי מבנה אנטומי מורכב

מיקום ויישור רכיבי המשתל הם חלק משמעותי מתכנון החלפת קרסול. לכן, היכולת לבצע סימולציה של הניתוח מראש יכולה להיות כלי חשוב בידי המנתח.