שבר בקרסול הוא אחת הפגיעות הנפוצות ביותר בקרב אנשים פעילים או כאלה שנפגעו כתוצאה מנפילה או טראומה ישירה. מדובר בפגיעה משמעותית שעלולה להשפיע על יכולת ההליכה, הניידות, ואיכות החיים הכללית. במאמר זה נעסוק בסוגי השברים השונים בקרסול, התסמינים האופייניים, תהליך האבחון, ואפשרויות הטיפול.
מהו שבר בקרסול?
שבר בקרסול מתרחש כאשר אחת או יותר מהעצמות המרכיבות את מפרק הקרסול (עצם השוקית, השוקה או עצם הטאלוס) נשברות. פגיעות אלה יכולות לנבוע מנפילות, תאונות, או עומס יתר, ולעיתים קרובות מלוות בנזק לרצועות שמספקות יציבות למפרק הקרסול.
סוגי שברים בקרסול
ישנם מספר סוגים עיקריים של שברים בקרסול, הנבדלים זה מזה בדרגת החומרה ובמיקום הפגיעה:
- שבר פשוט: שבר יחיד בעצם אחת, לרוב ללא תזוזה של העצם ממקומה.
- שבר עם תזוזה: שבר שבו החלקים השבורים של העצם זזים ממקומם ודורשים החזרה למקומם הנכון.
- שבר תלישה: פציעה שבה חלק קטן מהעצם נתלש ממקומו כתוצאה ממתיחה חזקה של רצועה או גיד.
- שבר תלת-פטישוני: שבר חמור הכולל את שלוש עצמות הקרסול ומוביל לאי-יציבות משמעותית במפרק.
- שבר פתוח: שבר שבו חלק מהעצם השבורה בולטת מחוץ לעור, ומצריך טיפול דחוף בשל הסיכון לזיהומים.
תסמינים של שבר בקרסול
הסימנים הנפוצים לשבר בקרסול כוללים:
- כאב עז באזור הקרסול, שמתגבר בעת ניסיון לעמוד או ללכת.
- נפיחות משמעותית סביב המפרק.
- שטפי דם מקומיים או שינוי בצבע העור.
- עיוות במבנה הקרסול במקרה של שבר עם תזוזה.
- חוסר יציבות במפרק הקרסול.
במקרים חמורים, ניתן להרגיש או לשמוע "קליק" בזמן הפציעה, מה שיכול להעיד על שבירה של העצם.
כיצד מאבחנים שבר בקרסול?
האבחון מתבצע על ידי רופא אורתופד ומתחיל בבדיקה גופנית ותשאול המטופל על נסיבות הפציעה. בנוסף, ישנן מספר בדיקות דימות המשמשות לזיהוי השבר:
- צילום רנטגן: הכלי העיקרי לזיהוי סוג השבר ומיקומו.
- CT או MRI: משמשים במקרים מורכבים או כאשר יש חשד לפגיעה ברקמות רכות, רצועות או סחוסים.
אפשרויות הטיפול בשבר בקרסול
הטיפול בשבר בקרסול משתנה בהתאם לסוג השבר וחומרתו. קיימות שתי גישות עיקריות לטיפול:
טיפול שמרני
מתאים לשברים פשוטים וללא תזוזה:
- קיבוע: שימוש בגבס או מגף דריכה המאפשרים ייצוב הקרסול בזמן האיחוי.
- מנוחה מוחלטת: הימנעות מדריכה על הרגל למשך 6-8 שבועות.
- פיזיותרפיה: לאחר ההחלמה, לצורך שיקום טווח התנועה וחיזוק השרירים.
טיפול ניתוחי
נדרש במקרים של שבר עם תזוזה, שבר פתוח, או שבר תלת-פטישוני:
- קיבוע פנימי: שימוש בברגים או פלטות לשחזור המבנה התקין של העצם.
- תיקון רצועות: במקרה שנגרם נזק לרצועות המייצבות את הקרסול.
- טיפול בזיהומים: במקרה של שבר פתוח, יש צורך בטיפול אנטיביוטי.
מניעת שברים בקרסול
למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין את כל סוגי השברים, ישנם צעדים שיכולים לסייע להפחית את הסיכון:
- הקפדה על הנעלה מתאימה לפעילות גופנית.
- חיזוק שרירי הקרסול באמצעות תרגילי ייצוב.
- הימנעות מפעילויות מסוכנות על משטחים לא יציבים.
שבר בקרסול הוא פציעה מורכבת שדורשת טיפול מקצועי, שמרני או ניתוחי, בהתאם למצב המטופל ולסוג השבר. אבחון מוקדם וטיפול מותאם יכולים להבטיח החלמה מיטבית ולמנוע סיבוכים ארוכי טווח. אם חוויתם פציעה בקרסול או מופיעים תסמינים כמו כאב, נפיחות או קושי בדריכה, פנו בהקדם לייעוץ רפואי.
לקבלת מידע נוסף ולקביעת פגישת ייעוץ עם ד"ר גיל גנוט, מומחה בכירורגיה אורתופדית וניתוחי כף רגל וקרסול, צרו קשר דרך הטופס מטה או התקשרו למספר הטלפון.
