תסמונת "בצקת לשד העצם" בעצמות כף הרגל והקרסול הינה תסמונת נדירה החולפת מעצמה ומאופיינת בכאב בכף הרגל או הקרסול מסיבה לא ידועה. התסמונת מאופיינת בכאב ונפיחות בכף הרגל והקרסול בזמן פעילות וגם בזמן מנוחה. התסמונת שכיחה בגברים בגילאי 30-60 ובנשים בגילאי 20-40 שנים.
האבחנה מתבצעת קלינית בהתאם לתסמינים המתוארים על ידי המטופל ובאמצעות בדיקת MRI.
מהו לשד עצם ומה תפקידו בגוף?
לשד העצם, או מח העצם, הוא הרקמה הספוגית הרכה הנמצאת בתוך העצמות. תפקידו העיקרי הוא לייצר תאי דם – תאי דם אדומים, לבנים וטסיות – אך מעבר לכך, הוא משמש כמרכז ביולוגי פעיל המשתתף בתהליך חילוף החומרים של העצם. כאשר יש תהליך דלקתי או טראומטי, עלול להצטבר בו נוזל, מה שמוביל למצב המכונה "בצקת לשד עצם".
מהי בצקת לשד העצם?
בצקת לשד העצם (Bone Marrow Edema) היא מצב בו מצטברים נוזלים בלשד העצם, לרוב עקב תהליך דלקתי, טראומטי או מיקרו-שברים. המצב יכול להיות תוצאה של פציעה, מאמץ חוזרני או בעיה כרונית, והוא גורם לכאב ולעיתים נפיחות, בעיקר בזמן דריכה על הרגל. שלא כמו שבר רגיל, מצב זה אינו מתגלה בצילום רנטגן, אלא רק בבדיקת MRI.
מדוע תסמונת זו נחשבת נדירה?
תסמונת בצקת לשד העצם בקרסול וכף הרגל נחשבת נדירה בעיקר בגלל הקושי באבחונה. לרוב היא אינה מזוהה בצילום רגיל, וייתכן שתחלוף מעצמה. במקרים רבים, כאבים מהסוג הזה מייחסים תחילה לשברי מאמץ, דלקות בגידים, או פציעות רכות אחרות. לכן, עשוי לעבור זמן רב עד שמטופלים יקבלו אבחנה מדויקת.
תסמינים נפוצים של תסמונת בצקת לשד העצם
התסמינים כוללים כאב עז וממוקד בקרסול או בכף הרגל, בעיקר בדריכה. הכאב יכול להופיע גם בזמן מנוחה ולעיתים יגרום לקושי ניכר בהליכה. במקרים מסוימים תופיע גם נפיחות קלה. חלק מהמטופלים מדווחים על שיפור מסוים במנוחה והחמרה לאחר עמידה ממושכת.
מתי מומלץ לפנות לרופא?
אם הכאב נמשך מעבר לשבועיים, ובפרט אם אינו משתפר למרות מנוחה – יש לפנות לאורתופד מומחה כף רגל וקרסול. אבחון מוקדם משפר את הסיכוי להחלמה מהירה ומונע הידרדרות למצב כרוני.
איך מאבחנים תסמונת בצקת לשד העצם?
בשל נדירותה של תסמונת זו, לרוב האבחנה מתבצעת זמן רב אחרי הופעת התסמינים. מודעות לקיומה של התסמונת הוכחה בספרות האורטופדית כגורם מכריע לאבחון מוקדם, להתחלת טיפול מוקדם במחלה וכתוצאה מכך שיפור באיכות חיי המטופל. אפשרויות הטיפול מוגבלות ולכן אבחנה מוקדמת ומדויקת חשובה מאוד.
האבחון כולל תשאול רפואי מקיף, בדיקה גופנית (לשלילת בעיות אחרות כמו גיד, רצועה או שבר), וצילום רנטגן – לרוב תקין. במידה והכאב נמשך, מבצעים MRI שמאפשר לראות את הבצקת בלשד העצם. אבחנה מדויקת מצריכה גם ניסיון קליני ומודעות למצב זה.
בבדיקת MRI ניתן לראות אזורים בעלי אות גבוה (High Signal) בלשד העצם – מה שמעיד על הצטברות נוזלים ודלקת. זוהי בדיקה רגישה ביותר להדמיה של מצבים כאלו, והיא מאפשרת זיהוי מוקדם והתחלת טיפול מתאים.
גורמי סיכון אפשריים
למרות שתסמונת בצקת לשד העצם נחשבת אידיופתית (ללא סיבה ברורה), נמצאו מספר גורמים שעשויים להגביר סיכון להופעתה:
- טראומה קלה חוזרת
- עומס יתר (למשל אצל ספורטאים או אנשים העובדים בעמידה)
- שינויים הורמונליים (למשל לאחר הריון)
- מצבים מטבוליים שונים
דרכי טיפול מומלצות
ברוב המקרים תסמונת בצקת לשד העצם חולפת מעצמה תוך 3–6 חודשים. עם זאת, ללא אבחון נכון, הטיפול לא יהיה מותאם – מה שעלול לגרום להחמרה או להארכת משך ההחלמה.
מטרת הטיפול בתסמונת "בצקת לשד העצם" הינה הפחתת כאב והפחתת משך המחלה. הטיפול כולל בעיקר הורדת עומס מהאזור הפגוע – אם באמצעות מנוחה, קביים או מגף דריכה. לעיתים משולבים טיפול נוגד דלקת, פיזיותרפיה ושימוש במדרסים. במקרים עקשניים ניתן לשקול טיפול ב־PRP או גלי הלם.
שאלות נפוצות על בצקת לשד העצם
האם זה מסוכן?
ברוב המקרים לא. תסמונת בצקת לשד העצם נחשבת למצב שפיר (לא סרטני), שחולף מעצמו. עם זאת, חשוב לבצע בירור רפואי מקיף כדי לוודא שלא מדובר בנמק בעצם (AVN – Avascular Necrosis), זיהום נדיר או תהליך ממאיר. אבחון נכון מבדל את התסמונת מבעיות חמורות אחרות, ולכן חשוב לפנות לרופא אורתופד מומחה.
האם ניתן לחזור לפעילות גופנית?
כן, אבל בהדרגה. כל עוד הכאב נמשך – יש להימנע מפעילויות שמעמיסות על הקרסול וכף הרגל, כמו ריצה, קפיצות או עמידה ממושכת. לאחר שיפור הדרגתי בכאבים, ניתן לחזור לפעילות תוך ליווי פיזיותרפי, שימוש במדרסים ותוכנית חזרה מותאמת.
האם תסמונת בצקת לשד העצם עלולה לחזור שוב?
ייתכן. אם הגורם לבצקת היה עומס חוזרני, טראומה או מבנה רגל לא תקין – והדבר לא טופל – יש סיכון להישנות. לכן, מומלץ לבצע התאמות אורח חיים, להקפיד על הנעלה נכונה, ולבצע תרגילי חיזוק וייצוב לפי צורך.
כמה זמן נמשך המצב עד שמרגישים טוב יותר?
בדרך כלל, שיפור ניכר מורגש תוך 8–12 שבועות, אך ההחלמה עשויה להימשך גם 4–6 חודשים. יש מקרים בודדים בהם התהליך הופך לכרוני ודורש גישות טיפול מתקדמות.
האם ניתן לטפל בתסמונת בצקת לשד העצם עם פיזיותרפיה בלבד?
פיזיותרפיה היא חלק חשוב מהטיפול, אך לא תמיד מספיקה לבדה. בדרך כלל משלבים מנוחה, שינוי עומסים, ולעיתים אמצעים כמו מגף דריכה, מדרסים, נוגדי דלקת או הזרקות ביולוגיות.
האם מדובר בבעיה תורשתית?
לא בהכרח. לרוב אין מרכיב גנטי ברור, אך מבנה כף רגל מסוים (למשל קשת גבוהה או שטוחה מאוד) עשוי להעלות את הסיכון לפתח עומס בלתי תקין על העצמות, ובכך להוביל לבצקת בשד העצם.
האם ניתן לאבחן תסמונת בצקת לשד העצם ברנטגן?
בדרך כלל לא. בצקת לשד העצם אינה נראית בצילום רנטגן רגיל. זו אחת הסיבות שמובילות לאבחנה מאוחרת יחסית. האבחנה מבוססת על MRI, שהיא הבדיקה היחידה הרגישה לזיהוי נוזל בלשד העצם.
מה ההבדל בין תסמונת בצקת לשד העצם לשבר מאמץ?
שבר מאמץ הוא סדק מיקרוסקופי בעצם עצמה, בעוד שבצקת לשד העצם מתייחסת להצטברות נוזלים ודלקת בתוך מח העצם. לעיתים שני המצבים מופיעים יחד – לכן חשוב אבחון מדויק.
לסיכום
אם אתם סובלים מכאב לא מוסבר בכף הרגל או הקרסול שאינו משתפר – אל תתעלמו ממנו. לעיתים מדובר בתסמונת נדירה אך ניתנת לזיהוי ולטיפול. קבלת ייעוץ מקצועי אצל מומחה כף רגל וקרסול תאפשר קיצור משך הסבל וחזרה מהירה לשגרה.
ד"ר גנוט למד רבות על תסמונת זו במהלך השתלמות העמיתים שערך בבי"ח Flinders Medical Centre באדלייד אוסטרליה.
לקביעת תור לחץ כאן
