שבר בקרסול הוא אחת הפגיעות האורתופדיות השכיחות ביותר, המתרחשת לרוב בעקבות נפילה, תאונה או פציעת ספורט. הפציעה נגרמת כאשר אחת או יותר משלוש העצמות המרכיבות את המפרק – עצם השוקה (Tibia), עצם השוקית (Fibula) ועצם הטאלוס – נשברות או נסדקות. מדובר בפגיעה משמעותית המשפיעה ישירות על יכולת הדריכה, ההליכה והשמירה על יציבות המפרק, ולכן אבחון מהיר ומדויק הוא קריטי לקביעת הטיפול הנכון ולמניעת סיבוכים ארוכי טווח.
הכאב ממוקד בחלק הקדמי או התחתון של כף הרגל? אם הפציעה אינה במפרק הקרסול אלא באחת מעצמות כף הרגל (כמו שבר מסרק או שבר בעקב), תוכלו למצוא מידע מקיף כאן: שברים ופגיעות טראומטיות בכף הרגל.
תוכן עניינים
שבר בקרסול – מידע קריטי ופעולות חירום (TLDR)
סימנים מחשידים לשבר:
- כאב חד וקיצוני (שאינו מאפשר דריכה כלל)
- נפיחות מהירה מאוד, שטפי דם או עיוות נראה לעין
- חוסר יציבות (תחושה שהקרסול "בורח" / אינו מסוגל לשאת את משקל הגוף)
פעולות מידיות (עזרה ראשונה):
- הימנעות מדריכה (עלולה להחמיר את הנזק)
- קיבוע ראשוני בעזרת סד או אמצעי מאולתר
- פנייה מיידית לצילום רנטגן
דרכי הטיפול:
- שבר יציב: יטופל לרוב בקיבוע (גבס או מגף דריכה) ללא ניתוח.
- שבר לא יציב/עם תזוזה: מחייב לרוב ניתוח (ORIF) לקיבוע העצמות עם פלטות או ברגים כדי למנוע עיוות לצמיתות.
- החלמה: זמן האיחוי והשיקום משתנה בין מטופל למטופל ותלוי בסוג השבר ובמצב הבריאותי הכללי.
סיווג שברים בקרסול: משבר פשוט ועד שברים מורכבים
קיימים מספר סוגי שבר בקרסול, הנבדלים זה מזה במיקום השבר, דרגת החומרה וההשפעה על יציבות מפרק הקרסול. ההבחנה בין סוגי השברים חשובה, מאחר והיא משפיעה ישירות על בחירת הטיפול ועל תהליך ההחלמה.
שבר פשוט (ללא תזוזה)
שבר שבו עצם אחת בקרסול נסדקה או נשברה אך נותרה במנח תקין, ללא תזוזה של חלקי העצם. במקרים רבים ניתן לטפל בשבר זה באמצעות קיבוע בלבד, אך גם כאן נדרש מעקב רפואי קפדני כדי לוודא איחוי תקין.
שבר עם תזוזה
שבר שבו חלקי העצם זזו ממקומם הטבעי. מצב זה פוגע ביציבות הקרסול ודורש החזרה מדויקת של העצם למקומה, לעיתים באמצעות התערבות ניתוחית, כדי למנוע עיוותים ופגיעה בתפקוד המפרק.
שבר תלישה בקרסול (Avulsion)
בשבר תלישה נתלש חלק קטן מהעצם בעקבות משיכה חזקה של רצועה או גיד. לרוב מדובר בשבר קטן יחסית, אך הוא עשוי להעיד על פגיעה במבנים הרצועתיים המייצבים את הקרסול, ולכן מחייב הערכה מדוקדקת.
שבר מלאולרי (Unimalleolar Fracture)
שבר מלאולרי הוא שבר של פטישון אחד בלבד – לרוב הפטישון החיצוני (Fibula) ולעיתים הפטישון הפנימי (Tibia). זהו השבר המלאולרי הקל ביותר, ובחלק מהמקרים היציבות של הקרסול נשמרת, אך יש לבדוק זאת בקפידה.
שבר בימלאולרי (Bimalleolar Fracture)
שבר בימלאולרי כולל פגיעה בשני פטישונים סביב מפרק הקרסול – הפטישון החיצוני והפטישון הפנימי. שבר זה נחשב חמור יותר משבר מלאולרי, מאחר שהוא פוגע בשני מוקדי תמיכה מרכזיים וגורם לרוב לחוסר יציבות משמעותי במפרק הקרסול.
שבר טרימלאולרי (Trimalleolar Fracture)
שבר טרימלאולרי הוא השבר המלאולרי המורכב ביותר, וכולל פגיעה בשלושת הפטישונים של הקרסול. מדובר בפגיעה חמורה הגורמת לאי-יציבות גבוהה, ולעיתים גם לפגיעה במשטח המפרקי עצמו. שברים אלו מחייבים לרוב טיפול ניתוחי מורכב וניסיון כירורגי ייעודי.
הגורמים הנפוצים ביותר לשבר בקרסול
- נפילה מגובה או מעידה
- תאונת דרכים
- פציעת ספורט עם תנועה סיבובית חדה
- טראומה ישירה לקרסול
אבחון מבדל: איך מזהים אם מדובר בנקע או בשבר בקרסול?
תסמינים נפוצים של שבר בקרסול כוללים:
- כאב חד שמחמיר בדריכה
- נפיחות בקרסול
- שטפי דם ושינוי צבע העור
- קושי או חוסר יכולת לדרוך
- חוסר יציבות במפרק
- בצקת
לעיתים התסמינים דומים לנקע, ולכן אין להסתמך על תחושה בלבד.
אבחון שבר בקרסול
אבחון מדויק הוא שלב קריטי בטיפול. אורתופד מומחה קרסול יבצע בדיקה גופנית, ובהמשך בדיקות דימות:
- צילום רנטגן – בסיסי לזיהוי שבר
- CT או MRI – במקרים מורכבים או כשיש חשד לפגיעה ברצועות
אבחון מאוחר או שגוי עלול להוביל למצבים כמו שבר בקרסול שלא התאחה, עיוות מפרקי וכאבים כרוניים.
דרכי טיפול: מתי קיבוע בגבס מספיק ומתי נדרש ניתוח?
טיפול שמרני
מתאים לשברים פשוטים וללא תזוזה.
- קיבוע: שימוש בגבס או מגף דריכה המאפשרים ייצוב הקרסול בזמן האיחוי.
- מנוחה מוחלטת: הימנעות מדריכה על הרגל בהתאם להוראת הרופא המטפל.
- פיזיותרפיה: לאחר ההחלמה, לצורך שיקום טווח התנועה וחיזוק השרירים.
טיפול ניתוחי
במקרים של חוסר יציבות, שבר עם תזוזה, שבר פתוח או שברים מורכבים – נדרש ניתוח שבר בקרסול.
ישנם סוגים שונים של טיפולים ניתוחיים לשבר בקרסול, בהתאם לסוג השבר:
- קיבוע פנימי (ORIF): שימוש בברגים או פלטות לשחזור וקיבוע המבנה התקין של העצם.
- תיקון רצועות: במקרה שנגרם נזק לרצועות המייצבות את הקרסול.
- טיפול בזיהומים: במקרה של שבר פתוח, יש צורך בטיפול אנטיביוטי.
לד״ר גיל גנוט ניסיון רב בניתוחי קרסול מורכבים, לרבות טיפול בשברים שלא התאחו, תוך התאמת הגישה הכירורגית לכל מטופל.
הדרך חזרה לדריכה: שלבי השיקום והפיזיותרפיה
שיקום לאחר שבר בקרסול הוא תהליך הדרגתי וממושך, הכולל:
- פיזיותרפיה לשיפור טווח התנועה
- חיזוק השרירים סביב הקרסול
- החזרת היציבות והביטחון בדריכה
זמני חזרה לשגרה או היכולת לנהוג או לרוץ אחרי שבר בקרסול משתנים ממטופל למטופל ותלויים בסוג השבר, בטיפול שנבחר ובקצב ההחלמה האישי. גם זמן איחוי שבר בקרסול משתנה ממטופל למטופל – ואין פרק זמן אחיד שמתאים לכולם.
חשוב לציין כי גורמי סיכון לעיכוב בהחלמה או לחוסר איחוי כוללים:
- עישון
- מחלות רקע כמו סוכרת ואוסטאופורוזיס
- מחסור בוויטמין D
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין שבר תלישה לשבר בימלאולרי?
שבר תלישה בקרסול מערב חלק קטן של עצם הניתק ממקומו בעקבות משיכה חזקה של רצועה. שבר בימלאולרי כולל פגיעה בשני פטישונים של הקרסול ונחשב חמור יותר, מאחר שהוא גורם לחוסר יציבות משמעותי במפרק.
מתי שבר בקרסול מחייב ניתוח?
שבר בקרסול מחייב ניתוח כאשר קיימת תזוזה של העצמות, חוסר יציבות במפרק, שבר פתוח או שבר מורכב הכולל מספר מוקדי פגיעה. במצבים אלו הטיפול המומלץ הוא לרוב החזרה פתוחה וקיבוע פנימי (ORIF).
האם כל קרסול שבור מחלים באותו זמן?
לא. זמן האיחוי של שבר בקרסול משתנה בין מטופלים ותלוי בסוג השבר, מידת החומרה, גיל המטופל, מצב רפואי כללי ואופן הטיפול שנבחר. לכן אין פרק זמן אחיד המתאים לכולם.
מה עושים אם שבר בקרסול לא התאחה?
במקרה של שבר בקרסול שלא התאחה יש לפנות לאורתופד מומחה לקרסול לצורך אבחון מעמיק. לעיתים נדרש טיפול מתקדם, כולל ניתוח ייעודי, במטרה להשיג איחוי תקין ולמנוע כאב וחוסר תפקוד כרוני.
סיכום
שבר בקרסול הוא פציעה משמעותית, אך עם אבחון מדויק, טיפול מותאם ושיקום נכון – ניתן לחזור לתפקוד מלא. הופעת כאב, נפיחות או חוסר יציבות בקרסול מחייבת פנייה מוקדמת לאורתופד מומחה כף רגל וקרסול, כדי למנוע סיבוכים ולשפר את סיכויי ההחלמה.
