פציעות ספורט ופגיעות במפרק הקרסול
מהו נקע בקרסול
נקע הינו חבלה סיבובית (סיבוב פנימי) של מפרק הקרסול (INVERSION).
לרוב נגרמת הפציעה במהלך פעילות גופנית, אבל תתכן גם בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות כמו הליכה ברחוב או ירידה במדרגות.
מרבית הנקעים ממוקמים בצד החיצוני של הקרסול (85%) ומערבים את רצועות ה -ATFL ו ה-CFL .
10% מהנקעים מערבים את הצד הפנימי של הקרסול ואת רצועת הדלטואיד.
מיעוטם של הנקעים מוגדרים נקעים "גבוהים" (5%) בהם יש מעורבות של רצועות ומבנים נוספים סביב הקרסול (סנדסמוזיס).
תסמינים של נקע בקרסול
- נפיחות סביב הקרסול לרוב בצד החיצוני.
- המטומה (שטף דם) סביב הקרסול ולעיתים בכף הרגל.
- כאבים ורגישות סביב הקרסול שמתגברים במגע / דריכה / הפעלה של הקרסול.
- קושי בדריכה / הפעלה / נשיאת משקל.
טיפול בנקע בקרסול
קו ראשון לטיפול בנקע אקוטי (חריף) דורש את הפעולות הבאות:
מנוחה, קירור מקומי על ידי שקיות קרח (לא במגע ישיר על העור- עלול ליצור כווית קור מקומית), לחץ מקומי המושג על ידי אגידה אלסטית או קרסולית והרמת הרגל מעל גובה הלב על מנת להפחית את הנפיחות והבצקת המקומית שנוצרות.
אפשר לזכור זאת דרך ראשי התיבות RICE: REST, ICE, COMPRESSION, ELEVATE
פיזיותרפיה:
מטרת טיפול הפיזיותרפיה הוא חיזוק השרירים סביב הקרסול, שיפור טווחי תנועה והחזרת היציבות לקרסול. יש לבצע תרגול המחזיר פרופריוספציה (התחושה במרחב) למפרק הקרסול.
במידה ולאחר טיפול פיזיותרפי אינטנסיבי אין שיפור ומתפתח אחד מהתסמינים הבאים:
- חוסר יציבות סביב מפרק הקרסול
- נקעים חוזרים (מעל 3 נקעים ב 6 חודשים)
- כאבים בהפעלת הקרסול
- הגבלה בתנועות הקרסול
יש לשקול הדמיה מתקדמת (CT, MRI) לאיפיון ואבחון הגורם ובהתאם לתוצאות הבדיקה הגופנית וממצאי ההדמיה לשקול את הצורך בניתוח בקרסול (לרוב מדובר בניתוח ארטרוסקופי- זעיר פולשני– לטיפול בבעיה).
פגיעה סחוסית בעצם הטאלוס/טיביה
פגיעה סחוסית בעצם הטאלוס/טיביה (OCL – OSTEOCHONDRAL LESION)
הינה פציעה במפרק הקרסול המערבת את סחוס המפרק. לרוב מדובר בסחוס של עצם הטאלוס.
הפגיעה בסחוס יכולה להיות שיטחית או עמוקה ולעיתים גורמת להתנתקות הסחוס מהעצם שתחתיו.
במרבית המקרים הפגיעה נגרמת לאחר טראומה חוזרת לקרסול (למשל נקע) ולכן שכיחה בקרב ספורטאים.
תסמינים ותלונות לאחר פגיעה סחוסית בעצם הטאלוס/טיביה
מטופלים מדווחים על כאב עמום ולא ממוקד סביב הקרסול.
לפעמים חולף זמן רב, 2 עד 3 חודשים בין הפציעה עצמה לתחילת הסימפטומים.
טיפול בפגיעה סחוסית בעצם הטאלוס/טיביה
טיפול שמרני
- תרופות נוגדות דלקת
- פיזיותרפיה
- תומך קרסול
- זריקות לקרסול – סטרואידים , PRP
טיפול ניתוחי
לרוב מבוצע טיפול ארטרוסקופי (זעיר פולשני).
דרך חתכים קטנים מוחדרת מצלמה למפרק הקרסול, מבוצע ניקיון המפרק, הוצאת גופיפים חופשיים וביצוע מיקרו- שברים על מנת לחדש את זרימת הדם לאיזור הפגוע ולעודד החלמה.
במקרים בהם קיים נזק גדול ומשמעותי לסחוס המפרק ניתן להשתיל סחוס או תחליפי סחוס שונים לקרסול.
תסמונת תפס (צביטה) בקרסול- ANKLE IMPINGMENT
תסמונת צביטה היא שם כולל למספר מצבים המאופיינים בפגיעה בטווח התנועה של הקרסול ובכאב המלווה את תנועת הכיפוף (תנועת פוינט).
תסמונת זו שכיחה בקרב עוסקים בספורט.
תסמונת תפס (צביטה) קידמית בקרסול- ANTERIOR ANKLE IMPINGMENT
תסמונת תפס קדמי מאופיינת בכאב הממוקם בקדמת הקרסול ובצדדיו.
ה"צביטה" נגרמת כתוצאה מתפיסת ('צביטה') מעטפת הקרסול או רקמה צלקתית הנמצאת בקדמת הקרסול במהלך התנועה.
התסמונת נגרמת כתוצאה מחבלות חוזרות לקרסול ושכיחה בקרב ספורטאים העוסקים בכדורסל, כדורגל וכדורעף וגם בקרב העוסקים במחול וריקוד.
הטיפול בתסמונת תפס (צביטה) קידמי בקרסול
טיפול שמרני
- תרופות נוגדות דלקת
- פיזיותרפיה
- זריקות לקרסול – סטרואידים , PRP
טיפול ניתוחי
במקרים בהם טיפול שמרני לא הביא להקלה בכאב, יש מקום לשקול טיפול בגישה ארטרוסקופית.
לרוב מבוצע טיפול ארטרוסקופי (זעיר פולשני). דרך חתכים קטנים מוחדרת מצלמה למפרק הקרסול, מבוצע ניקיון המפרק, הסרת הרקמה הצלקתית בקדמת הקרסול ושיוף בליטות גרמיות הגורמות לתסמונת.
תסמונת תפס (צביטה) אחורית ודלקת בגיד המכופף הארוך של הבוהן הגדולה ( FHL-TENDENITIS)
תסמונת תפס אחורי מאופיינת בכאב בחלקו האחורי של הקרסול, בעיקר בעת תנועת כיפוף (פוינט, עמידה על קצות האצבעות).
בתנועה זו נוצר חיכוך בין מעטפת הגיד המכופף הארוך של הבוהן הגדולה לעצם האוסטריגונום, דבר הגורם לכאב עז והגבלה בתנועה.
תסמונת צביטה אחורית שכיחה בעוסקים במחול וריקוד.
הטיפול בתסמונת תפס (צביטה) קידמי בקרסול
טיפול שמרני
- תרופות נוגדות דלקת
- פיזיותרפיה
- זריקות לקרסול – סטרואידים , PRP
טיפול ניתוחי
במקרים בהם טיפול שמרני לא הביא להקלה בכאב, יש מקום לשקול טיפול ניתוחי.
במהלך הניתוח מסירים את עצם האוסטריגונום הנמצאת בחלק האחורי של הקרסול ואת המעטפת המעובה והמודלקת של הגיד המכופף הארוך של הבהן הגדולה.
