תוכן עניינים
כאב בכרית כף הרגל יכול לנבוע מסיבות שונות, אבל כאשר הוא ממוקד ממש מתחת לבסיס הבוהן הגדולה ומחמיר בריצה, בקפיצה או בעמידה על קצות האצבעות, ייתכן שמדובר בססמואידיטיס (Sesamoiditis).
זוהי פגיעת עומס באזור שתי עצמות קטנות הנקראות עצמות ססמואידיות. היא רלוונטית במיוחד לרצים, רקדניות ורקדני בלט, מתעמלים וספורטאים שמפעילים שוב ושוב עומס על קדמת כף הרגל. ברוב המקרים הטיפול שמרני, אך אבחון נכון חשוב כדי להבדיל בין ססמואידיטיס לבין שבר מאמץ ופגיעות אחרות באזור.
ססמואידיטיס, בקצרה
- ססמואידיטיס היא כאב וגירוי באזור העצמות הססמואידיות והרקמות שסביבן, מתחת למפרק הבוהן הגדולה.
- הכאב נוטה להחמיר בפעילויות הכוללות דחיפה חזקה מכף הרגל, כמו ריצה, קפיצה, ריקוד ועמידה על קצות האצבעות.
- הטיפול מתבסס בעיקר על הפחתת עומס והגנה על האזור, אך כאב משמעותי או מתמשך מצריך בירור רפואי.
מה זה ססמואידיטיס ומהן העצמות הססמואידיות?
מתחת לראש עצם המסרק הראשונה, באזור בסיס הבוהן הגדולה, נמצאות בדרך כלל שתי עצמות קטנות ועגולות הנקראות עצמות ססמואידיות. בניגוד לרוב עצמות כף הרגל, הן משולבות בתוך הגידים המכופפים את הבוהן ופועלות כחלק מהמנגנון שמאפשר לנו לדחוף את הגוף קדימה בזמן הליכה וריצה.

ססמואידיטיס מתפתחת כאשר עומס חוזר גורם לכאב ולגירוי בעצמות וברקמות הסובבות אותן. לעיתים משתמשים בביטוי דלקת בעצמות הססמואידיות, אך בפועל לא תמיד מדובר בדלקת בלבד, אלא בפגיעת עומס של מכלול הססמואידים והרקמות הסמוכות.
איך מרגיש ססמואידיטיס?
התסמין האופייני ביותר הוא כאב מתחת לבוהן הגדולה, באזור כרית כף הרגל. בניגוד לכאב מפושט בקדמת כף הרגל, בססמואידיטיס ניתן בדרך כלל להצביע על אזור רגיש וממוקד יחסית.
תסמינים אפשריים נוספים כוללים:
- רגישות בלחיצה מתחת לבסיס הבוהן הגדולה.
- החמרה בריצה, בקפיצה או בהליכה על קצות האצבעות.
- כאב בשלב הדחיפה של כף הרגל מהקרקע.
- כאב או מגבלה בכיפוף וביישור הבוהן.
- לעיתים נפיחות או שטף דם באזור.
בססמואידיטיס הכאב מתפתח פעמים רבות בהדרגה, למשל לאחר עלייה בנפח הריצה או בתקופת אימונים אינטנסיבית. לעומת זאת, כאב חד שהופיע בעקבות נחיתה, כיפוף משמעותי של הבוהן או חבלה ישירה מעלה גם חשד לפציעה אחרת ודורש בירור מתאים.
למה ססמואידיטיס שכיחה אצל רצים, רקדני בלט וספורטאים?
הססמואידים נמצאים בדיוק באזור שאליו מועבר חלק גדול מהעומס כאשר דוחפים את הגוף קדימה. לכן, פעילויות שמערבות שוב ושוב דחיפה מקדמת כף הרגל עלולות להעמיס עליהם.
אצל רצים, העומס יכול לגדול בעקבות עלייה מהירה במרחק או בעצימות האימונים. אצל רקדני בלט, עבודה חוזרת על קצות האצבעות יוצרת עומסים משמעותיים על קדמת כף הרגל. גם מתעמלים, מתאמני נינג'ה וספורטאים שמבצעים קפיצות, נחיתות ושינויי כיוון רבים עלולים לפתח פגיעות עומס באזור.
ססמואידיטיס היא רק אחת מתוך מגוון פציעות הספורט שיכולות לערב את כף הרגל והקרסול. אצל רקדנים, למשל, כדאי להתייחס גם לפגיעות נוספות האופייניות לענף, כפי שמפורט במאמר על פציעות קרסול בקרב רקדני בלט.
לא רק הפעילות הספורטיבית
גם מבנה כף הרגל וההנעלה עשויים להשפיע על חלוקת העומסים. קשת גבוהה, מנח מסוים של כף הרגל או של הססמואידים, עיוותים באזור הבוהן ונעליים שאינן מספקות תמיכה או פיזור עומסים מתאימים יכולים לתרום להתפתחות הכאב.
לכן, אצל ספורטאי שסובל מססמואידיטיס חוזרת חשוב לא רק לטפל בכאב עצמו, אלא גם לבדוק מדוע נוצר עומס מוגבר באזור.
לא כל כאב בכרית כף הרגל הוא ססמואידיטיס
כאב באזור קדמת כף הרגל יכול להופיע במגוון מצבים. ההבחנה חשובה במיוחד בין ססמואידיטיס לבין שבר בססמואיד, משום שהטיפול והחזרה לפעילות עשויים להיות שונים.
| מצב | מאפיינים שעשויים להתאים |
|---|---|
| ססמואידיטיס | כאב ממוקד מתחת לבוהן הגדולה, שלרוב מתפתח בעקבות עומס חוזר |
| שבר מאמץ בססמואיד | כאב מקומי שמחמיר בהדרגה עם פעילות ועלול להימשך למרות מנוחה קצרה |
| שבר אקוטי | כאב חד לאחר חבלה או אירוע ברור, לעיתים עם נפיחות או שטף דם |
| Turf toe | פגיעה במפרק הבוהן הגדולה, לרוב בעקבות כיפוף יתר שלה כלפי מעלה |
| מטטרסלגיה | שם כללי לכאב בכרית כף הרגל, שאינו בהכרח ממוקד באזור הססמואידים |
כאבים בכרית כף הרגל (מטטרסלגיה) יכולים לנבוע מסיבות שונות, ולכן מיקום הכאב, אופן הופעתו והפעילות שמחמירה אותו מספקים רמזים חשובים לאבחנה.
עם זאת, קיימת חפיפה בין התסמינים. לא תמיד ניתן לדעת לפי התחושה בלבד אם מדובר בססמואידיטיס או בשבר מאמץ, ולכן כאב ממושך או משמעותי מצדיק בדיקה.
איך מאבחנים ססמואידיטיס?
האבחון מתחיל בבירור אופי הכאב: מתי התחיל, האם קדמה לו עלייה בעומס האימונים, האם הייתה חבלה ומהן הפעילויות שמחמירות אותו. בבדיקה ניתן למשש את אזור הססמואידים, לבדוק את תנועת הבוהן ולהעריך כיצד כף הרגל מגיבה להעמסה.
במקרים מסוימים יהיה צורך גם בבדיקות דימות.
מתי יש צורך בצילום או MRI?
צילום רנטגן עשוי לסייע בזיהוי שבר ובבחינת מבנה העצמות באזור. אחת הסיבות לכך שנדרש לעיתים פענוח זהיר היא שחלק מהאנשים נולדים עם ססמואיד דו-חלקי (Bipartite sesamoid), מבנה אנטומי תקין שעלול לעיתים להיראות בצילום כמו שבר.
כאשר הכאב נמשך, האבחנה אינה ברורה או שקיים חשד לשבר מאמץ או לפגיעה ברקמות הסמוכות, ניתן לשקול MRI בהתאם לממצאים הקליניים.
טיפול בססמואידיטיס: קודם כול מפחיתים את העומס
ברוב המקרים הטיפול בססמואידיטיס הוא שמרני. המטרה היא להפחית את הלחץ הישיר על האזור ולאפשר לרקמות להתאושש, ובהמשך להחזיר את כף הרגל בהדרגה לעומסים.
בהתאם לחומרת המצב, הטיפול עשוי לכלול:
- הפחתה זמנית של ריצה, קפיצות ופעילויות שמעוררות כאב.
- שימוש בקרח להקלה על כאב ונפיחות, בהתאם לצורך.
- התאמת נעליים בעלות תמיכה וריפוד מתאימים.
- רפידה ייעודית או מדרס שמפחיתים את הלחץ הישיר על הססמואידים.
- במקרים מסוימים, שימוש בנעל קשיחה, קיבוע או טייפינג של הבוהן.
- חזרה מדורגת לפעילות לאחר ירידה משמעותית בכאב.
עבור ספורטאים ורקדנים, חשוב במיוחד שלא להתייחס להיעלמות זמנית של הכאב כאישור אוטומטי לחזור מיד לעומס מלא. חזרה מהירה מדי לפעילות שגרמה לפציעה עלולה להוביל להתלקחות מחודשת.
טיפול PRP לססמואידיטיס
במקרים מתמשכים שאינם משתפרים למרות הפחתת עומס וטיפול שמרני מתאים, ניתן לעיתים לשקול הזרקת PRP (פלזמה עשירה בטסיות).
הטיפול מבוסס על פלזמה המופקת מדמו של המטופל ומכילה ריכוז של טסיות וגורמי גדילה, שעשויים לתמוך בתהליכי ריפוי של הרקמות באזור. ההזרקה יכולה במידת הצורך להתבצע בהנחיית אולטרסאונד כדי להגיע באופן מדויק לאזור הפגוע.
כדאי לציין כי המחקר על PRP בססמואידיטיס עדיין מצומצם, ולכן הטיפול נשקל באופן פרטני ואינו מחליף את הטיפול השמרני המקובל.
האם צריך ניתוח?
ניתוח אינו הטיפול הראשוני בססמואידיטיס. הוא שמור למצבים נבחרים שבהם קיימת בעיה ממושכת שלא הגיבה לטיפול שמרני מתאים, או כאשר מאובחנת פתולוגיה אחרת שמצדיקה התערבות.
גם כריתה של אחת מעצמות הססמואיד נשקלת בזהירות, משום שהעצמות ממלאות תפקיד חשוב בביומכניקה של הבוהן והסרתן עלולה להשפיע על תפקודה.
כמה זמן לוקח להחלים מססמואידיטיס?
אין משך החלמה אחיד שמתאים לכולם. הוא תלוי בחומרת הפגיעה, במשך הזמן שבו קיימים התסמינים, בסוג הפעילות הספורטיבית וביכולת להפחית את העומס מהאזור.
אצל רצים, רקדנים וספורטאים אחרים, החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית. בדרך כלל מומלץ להתקדם בעומסים רק כאשר הפעילות אינה גורמת לכאב משמעותי במהלך הביצוע או להחמרה לאחר מכן.
אם בכל ניסיון לחזור לריצה, לריקוד או לקפיצות הכאב חוזר, כדאי להיבדק ולא להמשיך להתאמן עם הכאב.
מתי כאב מתחת לבוהן מצריך בדיקה?
מומלץ לפנות לבדיקה כאשר הכאב משמעותי או מתמשך, ובמיוחד במקרים של:
- כאב שהופיע לאחר חבלה או אירוע חד.
- קושי לדרוך או לשאת משקל על כף הרגל.
- נפיחות או שטף דם משמעותיים.
- אודם או חום מקומי.
- כאב שאינו משתפר לאחר תקופה של הפחתת עומס.
- כאב שחוזר בכל ניסיון לחזור לפעילות ספורטיבית.
אצל ספורטאים ורקדנים, אבחון מדויק מאפשר לא רק לזהות את מקור הכאב, אלא גם להבין אילו עומסים תרמו להופעתו ולתכנן חזרה מדורגת לפעילות. ד״ר גיל גנוט, מומחה לכירורגיית כף הרגל והקרסול, מטפל בפציעות ספורט ובפגיעות עומס בכף הרגל, תוך התאמת האבחון והטיפול לממצאים ולדרישות הפעילות של כל מטופל.
שאלות נפוצות על ססמואידיטיס
האם אפשר להמשיך לרוץ עם ססמואידיטיס?
אם הריצה גורמת לכאב באזור הססמואידים או מחמירה אותו לאחר האימון, המשך העמסה עלול לעכב את ההתאוששות. בדרך כלל יש צורך להפחית זמנית את הפעילות המכאיבה ולחזור לריצה בהדרגה. כאב משמעותי או ממושך מצריך אבחון, בין היתר כדי לשלול שבר מאמץ.
מה ההבדל בין ססמואידיטיס לשבר מאמץ?
ססמואידיטיס היא לרוב פגיעת עומס וגירוי באזור הססמואידים והרקמות הסמוכות, בעוד שבשבר מאמץ קיימת פגיעה בעצם עצמה. מכיוון ששני המצבים יכולים לגרום לכאב דומה מתחת לבוהן הגדולה, לעיתים נדרשות בדיקה רפואית ובדיקות הדמיה כדי להבחין ביניהם.
האם ססמואידיטיס יכולה לעבור לבד?
מקרים קלים עשויים להשתפר בעקבות הפחתת עומס, שינוי זמני בפעילות והנעלה מתאימה. עם זאת, אם ממשיכים לבצע את הפעילות שמעוררת את הכאב, התסמינים עלולים להימשך. כאב שאינו משתפר, מחמיר או חוזר באופן קבוע מצדיק בדיקה ואבחון של מקור הבעיה.
האם צריך מדרסים לססמואידיטיס?
לא בכל מקרה. רפידה או התאמה אורתוטית (עזרים אורתופדיים) יכולות לסייע בהפחתת הלחץ הישיר על הססמואידים ובחלוקה טובה יותר של העומס בכף הרגל. הצורך במדרס והסוג המתאים תלויים במבנה כף הרגל, במקור העומס ובסוג הפעילות של המטופל.


