תוכן עניינים

דלקת בגיד אכילס היא פגיעה ניוונית או דלקתית בגיד המחבר בין שרירי השוק לעצם העקב. היא מתבטאת בכאב מאחורי הקרסול, נוקשות בבוקר והחמרה לאחר פעילות. הטיפול כולל הפחתת עומס, פיזיותרפיה ולעיתים טיפולים ביולוגיים או ניתוח, בהתאם לחומרת הפגיעה.

גיד אכילס הוא ה״מנוע״ של הרגל. בכל צעד, קפיצה או ריצה הוא סופג עומס אדיר, אוגר אנרגיה ומשחרר אותה מחדש. כאשר מופיע כאב מאחור בעקב, במיוחד כזה שמחמיר בבוקר או אחרי אימון, זו לרוב נורת אזהרה שאסור להתעלם ממנה. טיפול מוקדם ומדויק עשוי למנוע קרע והחמרה כרונית.

מהי דלקת בגיד אכילס ומה גורם לה?

גיד אכילס מחבר בין שרירי השוק האחוריים – התאומים (Gastrocnemius) והסוליה (Soleus) – לעצם העקב. זהו הגיד החזק בגוף, אך גם כזה שנחשף לעומסים חוזרים גבוהים מאוד.

דלקת בגיד אכילס מתרחשת כאשר עומס מוגזם או פציעה גורמים לדלקת בגיד. הדלקת מתבטאת בכאבים ונפיחות בגיד או מעל העקב, ופוגעת ביכולת לבצע פעולות יומיומיות פשוטות.

גורמי סיכון מרכזיים

דלקת בגיד אכילס יכולה להיגרם ממגוון גורמים, בהם:

  • שימוש יתר: ביצוע פעולות חוזרות כמו ריצה או קפיצה ללא מנוחה מספקת.
  • גיל: הסיכון לדלקת עולה עם הגיל, כאשר רקמת הגיד מאבדת מגמישותה.
  • נעילת נעליים לא מתאימות: נעליים ללא תמיכה מספקת עלולות להעמיס על הגיד.
  • גורמים נוספים: עודף משקל, מבנה כף רגל לא תקין (כף רגל שטוחה או קשת גבוהה), ודלקת מפרקים שגרונית.

מבנה אנטומי והבחנה בין סוגי דלקות

מה ההבדל בין דלקת בנקודת האחיזה (Insertional) לבין דלקת בגוף הגיד (Non-insertional)?

  • Insertional – פגיעה באזור חיבור הגיד לעצם העקב. לעיתים מלווה בשינויים גרמיים או בליטות עצם.
  • Non-insertional – פגיעה בחלק האמצעי של הגיד, מספר סנטימטרים מעל החיבור לעצם. שכיחה יותר אצל רצים.

האבחנה חשובה, משום שסוג הפגיעה משפיע על אופי הטיפול ולעיתים גם על סוג הניתוח הנדרש.

תסמינים וסימני אזהרה

איך תדעו שיש לכם דלקת בגיד אכילס?

התסמינים האופייניים כוללים:

  • כאבים בחלק האחורי של הקרסול או מעל העקב: המחמירים לאחר פעילות גופנית.
  • נוקשות בגיד: בעיקר בבוקר או לאחר מנוחה ממושכת.
  • נפיחות מקומית ואודם: באזור הפגוע.
  • מגבלה בתנועה: קושי בעלייה במדרגות או ביצוע פעולות שגרתיות.
  • תחושת חום מקומי: במקרים חמורים בלבד.

למה הכאב מחמיר בבוקר ומשתפר תוך כדי תנועה?

בזמן מנוחה, הגיד מתקצר ומאבד גמישות זמנית. בצעדים הראשונים בבוקר מופיע כאב. עם תנועה הדרגתית זרימת הדם משתפרת והכאב פוחת, אך לרוב חוזר לאחר עומס.

איך מבדילים בין דלקת לבין קרע חלקי בגיד?

קרע חלקי יתבטא לרוב בכאב חד יותר, לעיתים נפיחות משמעותית וירידה פתאומית בכוח. בבדיקה קלינית ולעיתים באולטרסאונד או MRI ניתן להבחין בין תהליך ניווני לבין קרע ממשי.

אבחנה מדויקת היא שלב קריטי לפני קבלת החלטה טיפולית.

למידע נוסף אודות קרע בגיד אכילס.

מהי בליטת הגלונד (Haglund's Deformity)?

בליטת הגלונד היא בליטת עצם בחלק האחורי של העקב. היא גורמת לחיכוך עם הנעל ולגירוי כרוני של אזור חיבור הגיד. במקרים מסוימים נדרש טיפול ניתוחי להסרת הבליטה ולהפחתת הלחץ מהגיד.

בליטת הגלונד
בליטת הגלונד

אבחון במרפאתו של ד״ר גנוט

האבחון מתבסס בראש ובראשונה על בדיקה קלינית מדויקת:

  • מישוש לאורך הגיד
  • בדיקת טווחי תנועה
  • הערכת מנח כף הרגל וציר העקב
  • זיהוי קיצור שרירי השוק

במידת הצורך משלימים אולטרסאונד או MRI. הבדיקה אינה מסתפקת בזיהוי הכאב, אלא מאתרת את הסיבה הביומכנית שגרמה לו.

דרכי טיפול בדלקת בגיד אכילס

טיפול שמרני

תחילה, הטיפול יהיה באמצעים שמרניים (לא-ניתוחיים):

  • טיפול תרופתי – באמצעות תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs) להפחתת הדלקת והקלה על הכאבים.
  • פיזיותרפיה
    • חשוב לפנות לפיזיותרפיסט מוסמך, ולבצע את התרגילים לפי המלצותיו. הקפדה על ביצוע התרגילים יכולה לסייע רבות בהפחתת הכאבים ובמניעת הישנות הבעיה. 
    • התרגילים המשמשים לשיקום דלקת בגיד אכילס כוללים בין היתר מתיחות של שריר התאומים, שחייה ותרגול הנעשה במים לשיפור הגמישות והחוזק בגיד ללא עומס מיותר, וכן תרגילי חיזוק הדרגתיים בעזרת רצועות התנגדות לחיזוק הגיד.
    • תרגילים אקסצנטריים לגיד אכילס – Alfredson Protocol – תרגול מבוקר שבו מבצעים הורדה איטית של העקב ממדרגה תוך נשיאת משקל. התרגילים מבוצעים פעמיים ביום, תחת הדרכה מקצועית, ומטרתם לשפר את מבנה סיבי הגיד לאורך זמן.
  • קירור מקומי – הנחת קרח להפחתת נפיחות וכאבים.
  • התאמת מדרסים – מדרסים אורתופדיים בהתאמה אישית.
  • מנוחה – הימנעות מפעילויות שמעמיסות על הגיד.

האם מדרסים או הגבהת עקב עוזרים?

במקרים של עומס מכני או פלטפוס, מדרסים מותאמים עשויים להפחית עומס מהגיד. הגבהת עקב זמנית יכולה להקל בשלבים הראשונים, אך אינה פתרון קבוע.

טיפולים ביולוגיים וטכנולוגיה מתקדמת

הזרקות PRP לגיד אכילס

PRP מבוסס על ריכוז טסיות מהדם של המטופל, במטרה לעודד תהליך ריפוי ביולוגי של הגיד. בניגוד לסטרואידים, שאינם מומלצים לגיד אכילס בשל סיכון להחלשת הרקמה, PRP נחשב בטוח יותר כאשר מבוצע בהתוויות מתאימות.

prp לכף רגל וקרסול - הזרקות prp

מתי נדרש ניתוח?

כאשר טיפול שמרני ממושך אינו מביא לשיפור, או כאשר קיימת פגיעה מבנית משמעותית.

ד״ר גיל גנוט מבצע מגוון ניתוחים מתקדמים:

  • הטריית הגיד וחיבורו מחדש (Debridement) – הסרת רקמה ניוונית וחיזוק הגיד
  • ניתוחים ארתרוסקופיים להסרת בליטות עצם – כולל טיפול בבליטת הגלונד
  • תפירת קרע בגיד – במקרה של קרע חלקי או מלא
  • ניתוח זעיר פולשני לשינוי ציר עצם העקב – במקרים של עומס ביומכני מתמשך

הגישה הניתוחית מותאמת אישית למבנה כף הרגל ולחומרת הפגיעה.

כמה זמן לוקח להחלים מדלקת בגיד אכילס?

זמן ההחלמה משתנה בהתאם לחומרת הדלקת ולשיטת הטיפול:

  • דלקת קלה: זמן החלמה של 2-4 שבועות עם טיפול שמרני.
  • דלקת חמורה: עשויה לדרוש 6-12 שבועות של טיפול שיקומי.
  • מקרים כרוניים: תהליך שיקום ארוך יותר שכולל טיפול אינטנסיבי.

גורמים כמו גיל, מצב בריאותי, והקפדה על הוראות הטיפול משפיעים משמעותית על זמן ההחלמה.

כיצד ניתן למנוע הישנות?

  • הנעלה מתאימה: בחירת נעליים עם תמיכה טובה לקשת כף הרגל.
  • חימום ומתיחות: ביצוע מתיחות לפני ואחרי פעילות גופנית.
  • ניהול עומסים נכון: הימנעות מהעמסה מיותרת על הגיד והתאמת העצימות ליכולת האישית שלכם.
  • תוכנית אימונים מאוזנת: שילוב תרגילים מגוונים ותזונה מתאימה לשמירה על בריאות הגיד.

שאלות נפוצות על דלקת בגיד אכילס

מה ההבדל בין דלקת בגיד אכילס לבין קרע בגיד?

דלקת בגיד אכילס מתפתחת לרוב בהדרגה, עם כאב שמחמיר בעומס ובצעדים הראשונים בבוקר. קרע חלקי או מלא מאופיין לעיתים בכאב חד ופתאומי, נפיחות משמעותית ולעיתים חולשה ביכולת לעמוד על קצות האצבעות. אבחון קליני ובדיקות דימות מסייעים לאבחנה מדויקת.

ברוב המקרים לא מומלץ להמשיך באימונים עצימים כמו ריצה או קפיצות. עם זאת, ניתן לעיתים לעבור לפעילות חלופית בעומס נמוך, כגון שחייה או רכיבה, בהתאם להנחיית רופא או פיזיותרפיסט ולפי דרגת הכאב והפגיעה.

הזרקת PRP אינה מתאימה לכל אחד. ההחלטה תלויה במידת השינוי הניווני בגיד, משך התסמינים והתגובה לטיפול שמרני. במקרים מסוימים היא עשויה לעודד תהליך ריפוי ביולוגי, אך אינה מחליפה שיקום מותאם.

משך השיקום משתנה ממטופל למטופל ותלוי בחומרת הפגיעה, בגיל, במבנה כף הרגל ובהיענות לטיפול. חשוב להתקדם בהדרגה, בהתאם לשיפור בכאב ובכוח, ולא להסתמך על לוח זמנים קבוע מראש.

חזרה של דלקת בגיד אכילס נובעת לרוב מעומס ביומכני שלא תוקן, כמו פלטפוס, קיצור שרירי השוק או שינוי ציר בעקב. ללא התאמת עומסים ושיקום נכון, הגיד ממשיך להיחשף לגירוי חוזר ולפגיעה מצטברת.

כאשר מקור הבעיה הוא במנח כף הרגל או בעומס יתר מכני, מדרסים מותאמים אישית עשויים להפחית מתח מהגיד ולשפר חלוקת עומסים. עם זאת, הם מהווים חלק מתוכנית טיפול רחבה הכוללת תרגול ושינוי הרגלי אימון.

בדרך כלל מותר ללכת למרחקים קצרים בקצב נוח, כל עוד הכאב נסבל ואינו מחמיר לאחר הפעילות. יש להימנע מריצה, קפיצות או עליות תלולות עד לשיפור משמעותי.

בשלב האקוטי, קרח עשוי להפחית כאב ונפיחות. בשלבים כרוניים או לפני תרגול, חימום עדין יכול לשפר גמישות וזרימת דם. ההמלצה תלויה בשלב הפגיעה.

כאשר מופיע כאב חד ופתאומי, תחושת ״נקישה״ בגיד, קושי משמעותי בדריכה או נפיחות חריגה, יש לפנות לבדיקה בהקדם כדי לשלול קרע חלקי או מלא. אבחון מוקדם עשוי למנוע החמרה וצורך בניתוח מורכב יותר.

לסיכום

דלקת בגיד אכילס היא בעיה שכיחה, אך אינה מצב שיש להשלים איתו. אבחון מדויק והתאמת טיפול מוקדמת עשויים למנוע החמרה ואף קרע.

אם אתם חווים כאב מתמשך בעקב או מאחור בקרסול, מומלץ לפנות להערכה אורתופדית מקצועית.