שברי מאמץ בכף הרגל והקרסול הם נפוצים בעיקר בקרב אנשים העוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע, במיוחד אצל העוסקים בפעילויות עם אימפקט גבוה, כגון ריצה וקפיצות בכיוונים מרובים. הם יכולים לקרות גם באוכלוסייה הכללית, אם כי בשכיחות נמוכה יותר. במאמר זה תמצאו את כל המידע בנושא, לרבות הגורמים לשברי מאמץ, אבחון, אפשרויות הטיפול ומניעה.
מהם שברי מאמץ וכיצד הם נגרמים?
שבר מאמץ הוא סדק זעיר הנוצר בעצם, כתוצאה ממאמץ חוזרני, המפעיל עומס רב על העצם. שברים אלה לרוב מתפתחים באופן הדרגתי, בשל פעילויות חוזרות ונשנות הכרוכות בהליכה ממושכת, ריצה או קפיצה. העצם מסוגלת להסתגל לעומסים רבים באמצעות תהליך שחלוף (remodeling), במהלכו רקמת עצם פגועה נהרסת ונספגת, ועצם חדשה נבנית בחזרה. כאשר ישנו מאמץ חוזרני, העצם לא מצליחה לעמוד בעומס המופעל עליה וקצב השחלוף נעשה איטי מדי. כתוצאה מכך מתפתחים בהדרגה אותם סדקים בעצם. בכף הרגל והקרסול שברים אלה נוטים להופיע במספר עצמות: עצמות המסרק, עצם העקב, פטישון פנימי, פטישון חיצוני ועצם האקססורי נביקולה.גורמים עיקריים
היווצרותם של שברי מאמץ תלויה במספר רב של גורמים, אלה העיקריים:- שינויים פתאומיים במשטר האימונים – כמו משך האימונים והתדירות שלהם.
- סוג משטח האימון – ריצה או הליכה על משטחי אימון קשים במיוחד.
- שינה – כמות לא מספקת של שעות שינה בלילה יכולה לפגוע ביכולת ההחלמה של העצם בין האימונים.
- אורח חיים – תזונה ועישון יכולים גם כן להשפיע על היווצרותם של שברים אלה.
- גנטיקה ומבנה כף הרגל – כף רגל שטוחה או בעלת קשת גבוהה מדי עלולה להוביל לעומס רב יותר עליה.
תסמינים של שברי מאמץ
- כאבים המופיעים בעיקר סביב פעילות גופנית.
- כאבים המופיעים גם בזמן מנוחה (בשלבים מתקדמים).
- רגישות למגע באזור הפגוע.
- נפיחות מקומית.
איך מאבחנים?
האבחון מבוצע על ידי אורתופד מומחה כף רגל וקרסול וכולל בדיקה גופנית מקיפה ובדיקות דימות (כמו MRI).אפשרויות הטיפול
- מנוחה – ישנה חשיבות רבה למנוחה מהפעילות שגרמה להופעת התסמינים.
- תזונה מותאמת – תזונה מגוונת, הכוללת תוספת ויטמינים ומינרלים במידת הצורך.
- שינה – הקפדה על מספר שעות שינה בלילה.
- הנעלה נכונה – לרבות התאמת מדרסים לפי הצורך.
- פעילות גופנית מותאמת – פעילות אירובית לשימור סיבולת לב-ריאה ומסת שריר, תוך דגש על הימנעות מהפעלת עומס על כף הרגל והקרסול. דוגמאות לפעילויות כאלה כוללות שחייה, ריצה במים או רכיבה על אופניים.
- חזרה הדרגתית לפעילות – לרוב חזרה לפעילות מתאפשרת לאחר כ-6-8 שבועות של מנוחה. ניתן לזרז את תהליך ההחלמה באמצעות מכשירי מגרי עצם (bone stimulators), המבוססים על שדה אלקטרו-מגנטי לעידוד ריפוי של העצם.
- טיפול ניתוחי – מומלץ בעיקר לספורטאים מקצוענים או כאשר הטיפול השמרני כשל (השברים לא התאחו, החמירו או המטופל סובל מכאבים חמורים שפוגעים בתפקודו).
האם ניתן למנוע שברי מאמץ?
יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי למנוע שבר מאמץ:- תוכנית אימונים מדורגת – הכוללת עלייה הדרגתית של עומסים במהלך האימונים.
- תוכנית אימונים מגוונת – הכוללת פעילויות שונות, המשלבות גם חיזוק שרירים וגם גמישות.
- הקפדה על מנוחה בין אימונים – שינה מספקת בלילה והתאוששות נאותה בין כל אימון.
- הנעלה נכונה – נעילת נעליים המתאימות למבנה כף הרגל והקרסול ולסוג הפעילות שלכם. כמו כן, חשוב שהנעליים יספקו תמיכה ויבלמו זעזועים.
שאלות ותשובות על שברי מאמץ בכף הרגל והקרסול
- באילו אזורים בכף הרגל והקרסול שברי מאמץ נפוצים ביותר? שברי מאמץ נפוצים בעצמות המסרק (מטטרסלים), עצם העקב, עצם הטיביה (שוק), הפטישון הפנימי והחיצוני בקרסול, ולעיתים בעצמות נביקולה (Navicular).
- מי נמצא בסיכון מוגבר לשברי מאמץ בכף הרגל והקרסול? אנשים העוסקים בפעילויות חוזרניות (רצים, רקדנים, חיילים), בעלי מבנה כף רגל בעייתי (כף רגל שטוחה או קשת גבוהה), אנשים עם אוסטאופורוזיס, וכן אלו המבצעים עלייה חדה בעומס האימון ללא הסתגלות הדרגתית.
- מה ההבדל בין שבר מאמץ לשבר רגיל? שבר רגיל הוא פציעה פתאומית הנגרמת מטראומה ישירה (כמו נפילה), בעוד שבר מאמץ מתפתח בהדרגה עקב עומס חוזרני, עד שנוצרים סדקים זעירים בעצם.
- האם ניתן להמשיך בפעילות גופנית בזמן החלמה משבר מאמץ? לא ניתן להמשיך בפעילות שגרמה לשבר, אך ניתן לבצע פעילויות ללא נשיאת משקל, כמו שחייה,אופניים או תרגילים לחיזוק פלג הגוף העליון, בהתאם להמלצת הרופא.
- האם שברי מאמץ יכולים להחמיר אם לא מטפלים בהם? כן. שבר מאמץ שלא מקבל טיפול נכון עלול להפוך לשבר מלא, לגרום לעיוות בעצם ואף להוביל לצורך בניתוח.
- האם יש קשר בין תזונה לשברי מאמץ? בהחלט. מחסור בסידן, ויטמין D וחלבון עלול להחליש את העצמות ולהגביר את הסיכון לשברי מאמץ, במיוחד בקרב ספורטאים ונשים עם הפרעות הורמונליות.
- האם שברי מאמץ נפוצים יותר בגברים או בנשים? נשים נמצאות בסיכון מוגבר לשברי מאמץ עקב שינויים הורמונליים המשפיעים על צפיפות העצם (למשל, ירידה באסטרוגן), במיוחד ספורטאיות עם תסמונת ה"Female Athlete Triad" הכוללת חוסר איזון אנרגטי, הפרעות מחזור ואוסטאופורוזיס מוקדמת.
- האם יש סוגי ספורט שמגבירים את הסיכון לשברי מאמץ? כן. ענפי ספורט הכוללים נשיאת משקל וחזרות רבות (כגון ריצה למרחקים ארוכים, אתלטיקה קלה,כדורסל או קפיצות) מעלים את הסיכון לשברי מאמץ עקב העומס המצטבר על העצמות.
- האם ניתן לזהות שברי מאמץ בצילום רנטגן? ברוב המקרים, שברי מאמץ לא נראים בצילום רנטגן בשלבים הראשונים, אלא רק לאחר מספר שבועות, כשהגוף מתחיל בתהליך הריפוי. MRI או מיפוי עצמות הן בדיקות מדויקות יותר לזיהוי מוקדם של שברים אלו.
- האם ניתן לחזור לריצה או לפעילות גופנית לאחר החלמה משבר מאמץ? כן, אך החזרה חייבת להיות הדרגתית ומפוקחת. מומלץ להתחיל בפעילות בעצימות נמוכה (שחייה, רכיבה על אופניים) ורק לאחר אישור רפואי לחזור לריצה, תוך שימוש בהנעלה נכונה, מדרסים מותאמים והקפדה על תוכנית אימונים מבוקרת.
