שברי מאמץ בכף הרגל והקרסול הם נפוצים בעיקר בקרב אנשים העוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע, במיוחד אצל העוסקים בפעילויות עם אימפקט גבוה, כגון ריצה וקפיצות בכיוונים מרובים. הם יכולים לקרות גם באוכלוסייה הכללית, אם כי בשכיחות נמוכה יותר. במאמר זה תמצאו את כל המידע בנושא, לרבות הגורמים לשברי מאמץ, אבחון, אפשרויות הטיפול ומניעה.
מהם שברי מאמץ וכיצד הם נגרמים?
שבר מאמץ הוא סדק זעיר הנוצר בעצם, כתוצאה ממאמץ חוזרני, המפעיל עומס רב על העצם. שברים אלה לרוב מתפתחים באופן הדרגתי, בשל פעילויות חוזרות ונשנות הכרוכות בהליכה ממושכת, ריצה או קפיצה. העצם מסוגלת להסתגל לעומסים רבים באמצעות תהליך שחלוף (remodeling), במהלכו רקמת עצם פגועה נהרסת ונספגת, ועצם חדשה נבנית בחזרה. כאשר ישנו מאמץ חוזרני, העצם לא מצליחה לעמוד בעומס המופעל עליה וקצב השחלוף נעשה איטי מדי. כתוצאה מכך מתפתחים בהדרגה אותם סדקים בעצם.
בכף הרגל והקרסול שברים אלה נוטים להופיע במספר עצמות: עצמות המסרק, עצם העקב, פטישון פנימי, פטישון חיצוני ועצם האקססורי נביקולה.
גורמים עיקריים
היווצרותם של שברי מאמץ תלויה במספר רב של גורמים, אלה העיקריים:
- שינויים פתאומיים במשטר האימונים – כמו משך האימונים והתדירות שלהם.
- סוג משטח האימון – ריצה או הליכה על משטחי אימון קשים במיוחד.
- שינה – כמות לא מספקת של שעות שינה בלילה יכולה לפגוע ביכולת ההחלמה של העצם בין האימונים.
- אורח חיים – תזונה ועישון יכולים גם כן להשפיע על היווצרותם של שברים אלה.
- גנטיקה ומבנה כף הרגל – כף רגל שטוחה או בעלת קשת גבוהה מדי עלולה להוביל לעומס רב יותר עליה.
תסמינים של שברי מאמץ
- כאבים המופיעים בעיקר סביב פעילות גופנית.
- כאבים המופיעים גם בזמן מנוחה (בשלבים מתקדמים).
- רגישות למגע באזור הפגוע.
- נפיחות מקומית.
איך מאבחנים?
האבחון מבוצע על ידי אורתופד מומחה כף רגל וקרסול וכולל בדיקה גופנית מקיפה ובדיקות דימות (כמו MRI).
אפשרויות הטיפול
- מנוחה – ישנה חשיבות רבה למנוחה מהפעילות שגרמה להופעת התסמינים.
- תזונה מותאמת – תזונה מגוונת, הכוללת תוספת ויטמינים ומינרלים במידת הצורך.
- שינה – הקפדה על מספר שעות שינה בלילה.
- הנעלה נכונה – לרבות התאמת מדרסים לפי הצורך.
- פעילות גופנית מותאמת – פעילות אירובית לשימור סיבולת לב-ריאה ומסת שריר, תוך דגש על הימנעות מהפעלת עומס על כף הרגל והקרסול. דוגמאות לפעילויות כאלה כוללות שחייה, ריצה במים או רכיבה על אופניים.
- חזרה הדרגתית לפעילות – לרוב חזרה לפעילות מתאפשרת לאחר כ-6-8 שבועות של מנוחה. ניתן לזרז את תהליך ההחלמה באמצעות מכשירי מגרי עצם (bone stimulators), המבוססים על שדה אלקטרו-מגנטי לעידוד ריפוי של העצם.
- טיפול ניתוחי – מומלץ בעיקר לספורטאים מקצוענים או כאשר הטיפול השמרני כשל (השברים לא התאחו, החמירו או המטופל סובל מכאבים חמורים שפוגעים בתפקודו).
האם ניתן למנוע שברי מאמץ?
יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי למנוע שבר מאמץ:
- תוכנית אימונים מדורגת – הכוללת עלייה הדרגתית של עומסים במהלך האימונים.
- תוכנית אימונים מגוונת – הכוללת פעילויות שונות, המשלבות גם חיזוק שרירים וגם גמישות.
- הקפדה על מנוחה בין אימונים – שינה מספקת בלילה והתאוששות נאותה בין כל אימון.
- הנעלה נכונה – נעילת נעליים המתאימות למבנה כף הרגל והקרסול ולסוג הפעילות שלכם. כמו כן, חשוב שהנעליים יספקו תמיכה ויבלמו זעזועים.
סובלים מכאבים בכף רגל/קרסול? זקוקים למידע נוסף? ד״ר גיל גנוט הוא אורתופד מומחה בכף רגל וקרסול. לתיאום פגישת ייעוץ עם ד״ר גנוט – התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.
