תוכן עניינים

בליטה כואבת מאחורי העקב, אדמומיות במקום שבו גב הנעל מתחכך בעור או כאב בעקב שמופיע בעיקר בנעליים סגורות, אינם תמיד רק עניין של נעל לא נוחה. לעיתים מדובר בבליטת הגלונד, בליטה גרמית בעצם העקב שעלולה לגרום ללחץ מתמשך על הרקמות סביב גיד אכילס.

כאשר הכאב חוזר, הנפיחות אינה חולפת או שקשה למצוא נעליים שאינן לוחצות על האזור, חשוב להבין האם מדובר בדלקת זמנית בלבד, בבעיה בגיד אכילס או בשינוי מבני בעצם העקב הדורש טיפול ממוקד.

בליטת הגלונד, בקצרה

  • בליטת הגלונד היא בליטה גרמית בחלק האחורי-עליון של עצם העקב, סמוך לאחיזת גיד אכילס, שעלולה לגרום ללחץ, חיכוך ודלקת מקומית.
  • נעליים עם גב קשיח, גבוה או צר עשויות להחמיר כאב, אדמומיות ונפיחות באזור.
  • הטיפול מתחיל בדרך כלל בהתאמת הנעלה, הפחתת עומס, מדרסים ופיזיותרפיה. כאשר הכאב נמשך למרות טיפול שמרני, ניתן לשקול הסרה ממוקדת של הבליטה בגישה זעיר-פולשנית, בהתאם למצב גיד אכילס.

מהי בליטת הגלונד?

בליטת הגלונד, או Haglund’s Deformity, היא בליטה של עצם העקב, בחלקה האחורי והעליון של עצם הקלקנאוס. היא נמצאת סמוך לנקודה שבה גיד אכילס מתחבר לעצם.

באזור זה נמצאת גם הבורסה, שקיק קטן המכיל נוזל ותפקידו להפחית חיכוך בין גיד אכילס לעצם העקב. כאשר קיימת בליטה גרמית בולטת, היא עלולה לצמצם את המרווח באזור וליצור לחץ על הבורסה, על הגיד ועל הרקמות הרכות שמסביב.

המצב מכונה לעיתים גם “Pump Bump”, משום שבעבר הוא זוהה לעיתים קרובות אצל נשים שנעלו נעלי עקב סגורות עם גב קשיח. עם זאת, בליטת הגלונד יכולה להופיע גם אצל גברים, רצים, ספורטאים ואנשים הנועלים נעלי ספורט, מגפיים או נעלי עבודה עם חלק אחורי נוקשה.

למה בליטת הגלונד גורמת לכאב מאחורי העקב?

הבליטה הגרמית עצמה אינה תמיד כואבת. הכאב נוצר בדרך כלל כאשר היא הופכת לנקודת לחץ וחיכוך חוזרת.

גב הנעל לוחץ על הבליטה מבחוץ, והבליטה יוצרת לחץ מבפנים על הבורסה ועל הרקמות הסמוכות לגיד אכילס. לאורך זמן, החיכוך עלול לגרום לגירוי, נפיחות ודלקת של הבורסה. 

במקרים מסוימים, העומס הכרוני באזור עשוי להיות מלווה גם בשינויים בגיד אכילס עצמו, בעיקר באזור החיבור שלו לעצם העקב. לכן כאב מאחורי העקב אינו תמיד “דלקת בגיד אכילס”, ולעיתים מקור הבעיה הוא לחץ מכני הנובע מבליטת עצם.

מהם התסמינים האופייניים לבליטת הגלונד?

בליטת הגלונד יכולה לגרום לתסמינים בעוצמה משתנה. אצל חלק מהאנשים קיימת בליטה ללא כאב משמעותי, ואצל אחרים היא עלולה להגביל הליכה, פעילות גופנית ונעילת נעליים.

התסמינים הנפוצים כוללים:

  • בליטה קשה או בולטת בחלק האחורי של העקב
  • אדמומיות, רגישות או נפיחות באזור
  • כאב בעקב מנעליים סגורות, בעיקר נעליים עם גב קשיח
  • תחושת שפשוף, לחץ או צריבה במקום שבו הנעל נוגעת בעקב
  • כאב בזמן הליכה, ריצה, עלייה במדרגות או פעילות ספורטיבית
  • רגישות בלחיצה באזור אחיזת גיד אכילס
  • כאב גם ללא נעליים, כאשר קיימת דלקת משמעותית של הבורסה או הגיד

כאב חד ופתאומי בגיד אכילס, תחושת ״מכה״ או ״קריעה״ בחלק האחורי של הקרסול, נפיחות מהירה או קושי משמעותי לדרוך, מחייבים בדיקה רפואית בהקדם כדי לשלול פגיעה בגיד.

האם נעליים גורמות לבליטת הגלונד?

נעליים אינן בהכרח גורמות להיווצרות הבליטה הגרמית, אך הן יכולות להחמיר מאוד את התסמינים. נעליים עם גב קשיח, גבוה או צר מפעילות לחץ ישיר על האזור הבולט ויוצרות חיכוך חוזר בכל צעד.

גם נעלי ספורט מסוימות עלולות להיות בעייתיות, בעיקר כאשר החלק האחורי שלהן נוקשה או אינו מותאם למבנה העקב. מגפיים, נעלי עבודה ונעליים אלגנטיות סגורות עלולים להחמיר את הכאב אצל אנשים מסוימים.

לצד ההנעלה, ישנם גורמים נוספים שיכולים לתרום לעומס באזור, בהם מבנה כף הרגל, קשת גבוהה, קיצור של שרירי השוק, נוקשות בגיד אכילס, דפוס הליכה מסוים ועלייה חדה בעומס אימונים.

מעבר זמני לנעליים עם גב פתוח, רך או מרופד עשוי להפחית את הגירוי המקומי, אך אינו משנה את מבנה העצם. כאשר הבליטה ממשיכה לגרום לכאב משמעותי, נדרש בירור נוסף.

איך מאבחנים בליטת הגלונד בעקב?

האבחון מתחיל בבדיקה אורתופדית. במהלך הבדיקה נבחנים מיקום הכאב, נוכחות של בליטה, נפיחות או אדמומיות, מצב גיד אכילס, טווח התנועה בקרסול וגמישות שרירי השוק.

הרופא ישאל גם על סוגי הנעליים, אופי הפעילות הגופנית, משך התסמינים והאם הכאב מחמיר בפעולות מסוימות.

במקרים רבים צילום רנטגן של העקב מאפשר להדגים את הבליטה הגרמית ואת מבנה עצם העקב. אולטרסאונד יכול לסייע בהערכת גיד אכילס והבורסה, ואילו MRI עשוי להידרש כאשר יש חשד לפגיעה משמעותית בגיד, טנדינופתיה מתקדמת או קרע חלקי.

האבחון המדויק חשוב משום שהטיפול משתנה בהתאם לממצאים. כאשר מדובר בעיקר בלחץ מכני של בליטת עצם, הגישה עשויה להיות שונה מאשר במקרה שבו קיימת גם פגיעה משמעותית בגיד אכילס.

טיפול שמרני בבליטת הגלונד

ברוב המקרים, הטיפול הראשוני בבליטת הגלונד הוא שמרני. מטרתו היא להפחית את החיכוך והלחץ המקומי, להרגיע את הדלקת ולשפר את העומס המופעל על גיד אכילס.

התאמת נעליים והפחתת לחץ

השלב הראשון הוא הימנעות, ככל האפשר, מנעליים עם גב קשיח או צפוף. בתקופה של כאב פעיל ניתן לעבור לנעליים עם גב רך, פתוח או מרופד.

לעיתים ניתן להיעזר במגני סיליקון, ריפוד מקומי או רפידות עקב להפחתת החיכוך בין הנעל לעקב. פתרונות אלה אינם מסירים את הבליטה, אך עשויים להקל על הכאב ולמנוע החמרה.

מדרסים ורפידות

מדרסים מותאמים אישית עשויים לסייע כאשר מבנה כף הרגל או דפוס ההליכה מגבירים את העומס על החלק האחורי של העקב. בחלק מהמקרים ניתן לשקול גם הגבהת עקב זמנית, שמפחיתה את המתיחה על גיד אכילס.

ההתאמה צריכה להיעשות לפי מבנה כף הרגל, מצב הגיד והפעילות היומיומית, ולא על סמך פתרון אחיד לכל מטופל.

פיזיותרפיה ותרגול מותאם

פיזיותרפיה יכולה לכלול מתיחות מדורגות לשרירי השוק ולגיד אכילס, חיזוק של שרירי כף הרגל והשוק והתאמת חזרה לפעילות גופנית.

חשוב שהתרגול יהיה מותאם למצב הגיד. במקרים של טנדינופתיה באזור אחיזת גיד אכילס, חלק מהתרגילים המקובלים לטיפול בכאב בגיד אינם בהכרח מתאימים באותה צורה, ולכן מומלץ לבצע את התהליך בליווי מקצועי.

טיפול בכאב ובדלקת

קירור מקומי עשוי להפחית כאב ונפיחות. לעיתים ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, כגון איבופרופן, בהתאם למצב הרפואי הכללי ולהנחיית הרופא המטפל.

הזרקת סטרואידים באזור גיד אכילס אינה מומלצת בדרך כלל, בשל החשש לפגיעה בגיד ולהעלאת הסיכון לקרע. כל טיפול בהזרקה באזור זה צריך להישקל בזהירות רבה ובהתאם לאבחנה המדויקת.

הפחתת עומס וחזרה הדרגתית לפעילות

כאשר הכאב משמעותי, מומלץ להפחית זמנית פעילויות שמגבירות עומס על גיד אכילס, כגון ריצה, עליות, קפיצות או הליכה ממושכת על משטחים קשים.

לאחר שיפור בכאב, החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית. ניסיון להמשיך בפעילות מלאה למרות כאב מתמשך עלול להאריך את משך ההחלמה ולגרום לגירוי נוסף של הרקמות.

מתי טיפול שמרני אינו מספיק?

לא כל בליטת הגלונד מחייבת ניתוח. עם זאת, ישנם מצבים שבהם טיפול שמרני עקבי אינו מוביל להקלה מספקת.

ניתן לשקול טיפול ניתוחי כאשר:

  • הכאב נמשך לאורך חודשים למרות התאמת הנעלה, פיזיותרפיה, מדרסים והפחתת עומס
  • קיימת פגיעה משמעותית באיכות החיים או קושי לנעול נעליים רגילות
  • הכאב מגביל הליכה, עבודה או פעילות ספורטיבית
  • קיימת דלקת חוזרת של הבורסה באזור
  • ההדמיה מצביעה על בליטה גרמית משמעותית הגורמת ללחץ מכני מתמשך
  • קיימת פגיעה בגיד אכילס, כגון טנדינופתיה מתקדמת או קרע חלקי

חשוב לדעת כי ההחלטה על ניתוח אינה מתקבלת לפי צילום בלבד. היא מבוססת על שילוב בין התסמינים, הבדיקה הקלינית, מצב גיד אכילס, השפעת הכאב על התפקוד והתגובה לטיפולים שנוסו.

ניתוח זעיר-פולשני להסרת בליטת הגלונד

כאשר מקור הכאב הוא בליטה גרמית שיוצרת לחץ וחיכוך מתמשכים, מטרת הניתוח היא להסיר או להחליק את החלק הבולט של עצם העקב. בכך ניתן להפחית את הלחץ על הבורסה ועל הרקמות הסמוכות לגיד אכילס.

במקרים מתאימים ניתן לבצע את הפעולה בגישה זעיר-פולשנית, באמצעות פתחים קטנים בעור ומכשור ייעודי. בגישה זו ניתן לטפל בבליטה הגרמית באופן ממוקד, תוך שמירה מרבית על הרקמות הרכות ועל גיד אכילס, כאשר הגיד עצמו אינו פגוע באופן משמעותי.

היתרונות האפשריים של גישה זעיר-פולשנית כוללים: 

  • חתכים קטנים יותר
  • פחות פגיעה ברקמות סביב האזור
  • צלקת קטנה יותר
  • ולעיתים גם תהליך החלמה נוח יותר בהשוואה לגישה פתוחה. 

עם זאת, ההתאמה לטכניקה זו אינה זהה אצל כל מטופל.

כאשר קיימת פגיעה משמעותית בגיד אכילס, ייתכן שיהיה צורך בטיפול נוסף בגיד עצמו, כגון ניקוי רקמה פגועה, תיקון או שחזור. במצבים אלה, הגישה הניתוחית נקבעת לפי היקף הפגיעה ולא רק לפי נוכחות הבליטה.

איך נראית ההחלמה לאחר ניתוח בליטת הגלונד?

משך ההחלמה תלוי בסוג הניתוח, במידת הטיפול שנדרש בגיד אכילס ובמצב הרפואי הכללי של המטופל.

בימים הראשונים לאחר הניתוח – נהוג להגן על האזור, להרים את הרגל ולהיעזר בטיפול לשיכוך כאב לפי הצורך. בחלק מהמקרים נדרשת תקופה של הגבלת העמסה, שימוש בקביים או מגף הליכה.

בהמשך – מתחילים חזרה הדרגתית להליכה ולתנועה, ולעיתים משולבת פיזיותרפיה לשיפור טווח התנועה, כוח וגמישות. כאשר גיד אכילס נשמר ולא נדרש תיקון שלו, ההחלמה עשויה להיות קצרה ופשוטה יותר בהשוואה לניתוח הכולל טיפול בגיד.

חזרה לספורט אינה מתבצעת לפי לוח זמנים קבוע. היא תלויה בסוג הפעילות, במצב הרקמות, בתגובה לשיקום ובהערכה רפואית במהלך המעקב.

איך אפשר להפחית החמרה חוזרת?

גם לאחר שיפור בכאב חשוב להפחית גורמים שעלולים להחזיר את הגירוי באזור. צעדים שיכולים לסייע כוללים:

  • בחירת נעליים שאינן לוחצות על החלק האחורי של העקב
  • הימנעות מפעילות עצימה כאשר מופיע כאב מתמשך
  • מתיחות סדירות לשרירי השוק ולגיד אכילס, כאשר הן מתאימות למצב
  • חזרה הדרגתית לריצה ולפעילות ספורטיבית
  • שימוש ברפידות או מדרסים במקרים של עומס חוזר
  • פנייה לבדיקה כאשר הכאב חוזר, מחמיר או מלווה בנפיחות משמעותית

מתי כדאי לפנות לאורתופד מומחה לכף רגל וקרסול?

כאבים חוזרים מאחורי העקב, קושי לנעול נעליים סגורות או נפיחות שאינה חולפת מצדיקים בירור אורתופדי. בדיקה מדויקת יכולה לסייע להבחין בין דלקת זמנית, בעיה בגיד אכילס, בורסיטיס או בליטת הגלונד היוצרת לחץ מכני מתמשך.

ד״ר גיל גנוט, מומחה ומנתח כף רגל וקרסול, מבצע הערכה של כאבים אחוריים בעקב, כולל בדיקה של מבנה העקב, מצב גיד אכילס, דפוס העומס והדמיה לפי הצורך. כאשר טיפול שמרני אינו מספק מענה והבליטה ממשיכה לגרום לכאב ולחיכוך, ניתן לשקול טיפול ניתוחי מותאם, לרבות גישה זעיר-פולשנית במקרים  המתאימים.

שאלות נפוצות על בליטת הגלונד

האם בליטת הגלונד יכולה להיעלם מעצמה?

הבליטה הגרמית עצמה אינה צפויה להיעלם ללא טיפול, אך הכאב והדלקת סביב האזור יכולים להשתפר בעזרת התאמת הנעלה, הפחתת לחץ, פיזיותרפיה וטיפול בעומס. ניתוח נשקל רק כאשר התסמינים נמשכים ופוגעים בתפקוד.

לא. בליטה או כאב מאחורי העקב יכולים לנבוע גם מדלקת בגיד אכילס, בורסיטיס, שינויים ניווניים בגיד, בעיה עורית או פגיעה אחרת. בדיקה אורתופדית והדמיה מסייעות להגיע לאבחנה מדויקת.

הדבר תלוי בעוצמת הכאב, במצב גיד אכילס ובמידת הדלקת. ריצה דרך כאב מתמשך עלולה להחמיר את הגירוי. לרוב מומלץ להפחית עומס זמנית ולחזור לפעילות בהדרגה ובהתאם להנחיה מקצועית.

מדרסים אינם מסירים את הבליטה הגרמית, אך הם עשויים להפחית עומס ומתיחה על גיד אכילס ולשפר את חלוקת הלחצים בכף הרגל. במקרים מסוימים הם חלק יעיל מטיפול שמרני משולב.

לא בהכרח. התאמת הגישה תלויה בגודל ובמיקום הבליטה, במצב הבורסה, במידת הפגיעה בגיד אכילס ובממצאי הדימות. כאשר הגיד פגוע משמעותית, ייתכן שיהיה צורך בניתוח מסוג אחר או בטיפול משולב.